'קרח ועדתו נבלעו באותו מקום שנבלע דמו של 'הבל', וכך היה תיקון לאדמה'

וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם:

קשה מהו כפל הלשון 'אם בריאה יברא ה", ועוד קשה שהרי נאמר בספר קהלת 'אין חדש תחת השמש', והאיך יברא ה' בריאה חדשה???

ומבאר רבינו האור החיים הקדוש על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל, ש'מיום שהרג קין את הבל ובלעה הארץ את דמו, נסתמה פי הארץ מלומר שירה להקדוש ברוך הוא', ולזה נתכוין משה רבנו, שהקדוש ברוך הוא יחזור לברוא את אותה בריאה קדומה, שכבר היה לה פה, ופצתה הארץ את פיה, כמו שהיה קודם שבלעה את דמו של הבל.

ומוסיף רבינו הקדוש, כי על ידי זה, תהיה לאדמה תיקון, שעל ידי שהיא פותחת פיה לבלוע אוייבי ה', יהיה לה תיקון על מה שבלעה איש צדיק.

[הדברים מובנים ביותר לפי מה שכתב האר"י הקדוש, שמשה רבנו היה גלגול מנשמת הבל, וקרח היה גלגול מנשמת קין. ולכן על ידי שהאדמה בלעה את קרח שהוא גלגול קין שפגע במשה שהוא גלגול הבל, יש תיקון לאדמה במה שבלעה את דמו של הבל שנשפך על ידי קין]

[אור החיים קרח פרק טז פסוק ל]

'הקדוש ברוך הוא נותן כוח לרשעים לסבול עונשם, כדי שיתכפרו עוונותיהם'

רבינו האור החיים הקדוש, מביא את דברי רבותינו זכרונם לברכה, שהקדוש ברוך הוא נותן כוח לרשעים לסבול את עונשם בגיהנום, ובכל יום מחייה את גופם כדי שיקבלו את עונשם, ויזדככו.

ורבינו הקדוש מבאר בדרך זה, שבני קרח נשארו לחיות גם לאחר שבלעה אותם האדמה, כדי שיסבלו את עונשם, ויתכפרו.

לפי זה, מדוייק לשון הפסוק 'וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה' ולכאורה קשה שהרי היה צריך לומר 'ירדו חיים לשאול'??? אלא שכוונת הפסוק להודיע שאחר שירדו לשאול נתן בהם ה' כוח, ולא מתו, ואם היה אומר 'לשאול', היה אפשר לפרש שלא היו חיים רק עד שהגיעו 'לשאול' ואחר כך מתו, ולכן כתב 'שאולה' שגם אחרי שהיו בשאול הם חיים.

בספרו חפץ ה' מבאר רבינו הקדוש, את דברי חכמים שאמרו, שצריך האדם לקבל את היסורים בשמחה, ולכאורה איך יתכן לאדם שיסבול יסורים וישמח בהם???

ומפרש רבינו הקדוש בשתי אופנים:

א. שהיות שזה רצונו של ה', הוא שמח שהוא נותן את גופו לה' שיעשה בו כרצונו.

ב. שהוא יודע שהוא פורע בזה את חוב עוונותיו, וכמו כל אדם שפורע חוב לחבירו, שלמרות שהוא נחסר מממונו, בסופו של דבר הוא שמח על פריעת החוב.

[אור החיים קרח פרק טז פסוק לג; חפץ ה' מסכת ברכות דף ס עמוד ב]

זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.